יום שישי, אוקטובר 16, 2009

חזל"ש ( חזרה לשגרה )-אחרי חזירים וחופשות

זהו אז אחרי העדרות ארוכה עקב שפעת חזירים וחגי תשרי למינהו חזרתי הבוקר לבית הספר .
שמחתי לפגוש את הצוות שכבר החלו להדפיס כרטים ... אופק חדש -גם מורים מדפיסים כרטיס.
נראה שלא כולם שמחים מהעניין הזה אבל יש צלצול ואין זמן לדבר בהרחבה .
שיעור ראשון שלוש בנות : מ' ד' וט' שהצטרפה היום non readers עושים בוחן על מילים שהן למדו בהיעדרי - הבוחן מתנהל בע"פ כיוון שלא מצופה מהן לדעת לכתוב את כל המילים אז אני אומר מילה באנגלית וכל אחת בתורה אומרת לי את הפירוש אני מסמן לי כמה הצליחו לענות ...
ט' החדשה לא השתתפה בבוחן וראיתי שהיא בקושי מזהה אותיות .אז ביקשתי ממנה לשים את הדף עם האותיות הכולל את שמות האותיות בעברית לפניה והתחלנו בהכתבה תוך שאני מאיית להן את המילים החדשות. השיעור מתקדם יפה ואני רואה שגם מ' וגם ד' מתחילות כבר לשלוט באותיות , אני מציע להן רעיון . לקחת מחברת וכל יום לכתוב משפט אחד באנגלית , על מה שבא להן ... הן יכולות להראות לי את המחברת או לא העיקר שיכתבו כל יום-אני מודע לזה שזה יהיה להן קשה אבל בכול זאת לשאוף גבוהה זה טוב.
אחרי השיעור תוך שאני רץ להחזיר מפתח לרכזת בין שני שיעורים אני שומע את מ' אומרת לט' החדשה : "אל תדאגי אם תעשי מה שהוא אומר לך את תצליחי ... " חייכתי לעצמי והמשכתי לרוץ כדי לא להביך אותה ,אני מקווה שהיא לא שמה לב ששמעתי אותה -איזה כיף לקבל משוב ככה בלי כוונה .
בשעתיים הבאות אני עם מורה חדשה שמלמדת הקבצה ג' אני יושב איתה בתוך השיעור וכל פעם היא שולחת אליי ילד לעזרה וכך מתנהל השיעור .
בשיעור הבא כנראה שכבר תוציא לי ילדים לחלל נפרד. קשה מאוד לעבוד בתוך אותו חלל ואני מעדיף את השקט של חלל נפרד זה מאפשר ריכוז מאמץ ותקשורת טובה יותר .
בשעתיים הבאות אני חוזר לש' מורה נוספת עימה כבר עבדתי גם היא מלמדת הקבצה ג' היא שוב שולחת לי 4 בנות שלוש שאני כבר מכיר ואחת חדשה . ר' שלא יודעת כלום , ע' הרקדנית שמדברת בלי הפסקה , א' הפרחה האיטלגנטית שגם לא מפסיקה לקשקש וד' חדשה . אנחנו עושים בוחן ואחר כך אני מנסה ללמד חומר חדש מתי משתמשים ב-A ומתי ב- AN .
חצי שעה אני לא מצליח להוציא מילה הן יושבות כמו בבית קפה ומקשקשות כאילו שאני לא קיים ... אני שואל אולי להביא לכן אספרסו ? מתבדח ...הן לא קונות את זה ... אני מנסה עוד איזה רמז אחד או שניים אבל ללא הועיל ...מה פשעתי ? למה זה מגיע לי ? איזה ייאוש ....
אז אני מחליט לשתוק -אני יושב בשקט כמה דקות והן מפציצות אותי בשאלות אישיות ,
אני משחק קשה להשגה ולבסוף נשבר- אבל אני אומר להן תראו ,קיבלתי משימה מהמורה שלכן אני איש הייטק ואני לא רגיל להיכשל , אצלנו מי שנכשל הולך הבייתה ...
אחרי שאני מספר לכן את סיפור חיי אתן חייבות ללמוד את החומר .
טוב יש הסכם- אז אני מספר קצת והן מנסות לנחש בן כמה אני ואחרי עוד קצת פרטים אני אומר אוקיי סיפור חיי הסתיים וכעת נחזור לעבודה ... הלך מה זה קשה אבל לבסוף הגעתי ... ליעד.
לקח הרבה זמן ופעם ראשונה שממש הרגשתי כמה קשה להיות מורה על באמת .
וזה כולה 4 בנות , בנות 15 -להיות בכיתה עם איזה 30 כאלה נראה לי משימה בלתי אפשרית...
אוייייי כמה קשה זה הולך להיות השנה. כיתה ט' זה ממש לא כיתה ז' .
בסופו של יום למרות שהלך מאוד קשה בשעתיים האחרונות ומצאתי את עצמי עוסק בבעיות משמעת שזה כנראה החלק ההכי קשה בלהיות מורה בכול זאת יצאתי עם הרגשה של סיפוק .
התמודדתי עם הילדות האלה בלי להרים את הקול בלי לאבד את העשתונות וגם הצלחתי בסוף להעביר את החומר... חזרתי והזכרתי להן שיש בוחן בשיעור הבא וניסיתי לעודד אותן שאם הן יתאמצו ויעשו את החלק שלהן בסוף הן יצליחו -לא בטוח שהן מאמינות לי במיוחד ר' שכל הזמן מצויה בפוזה של לא יודעת כלום -אגב אני לא מאמין לה ואני אומר לה שהיא יודעת הרבה מעבר למה שהיא מרשה לעצמה להראות ... פרוייקט הילדה הזו !!!! אבל אני מקווה שאגיע אליה בסוף -קל זה ממש לא הולך להיות ...

תגובה 1:

  1. דיויד ברוך רב שובך,
    בחיי שהתגעגעתי לבלוג שלך.
    כייף לקרוא את כתביך, במיוחד שנושבת מהם רוח חזקה של אכפתיות ולכן אין לי כל ספק שתצליח להגיע אל כל תלמידיך לפחות כמו בשנה שעברה.
    יישר כח ובהצלחה ענקית !
    דרורה.

    השבמחק