טכס חלוקת תעודות -סוף שנת הלימודים תשס"ט

אז קיבלתי הזמנה אישית להגיע לטכס חלוקת תעודות בבית הספר לפני כשבועיים התקשרה המנהלת באופן אישי לוודא שאני מגיע ... וכמובן ששמחתי לבוא ... אל תשכח ב-19 ליוני ב-8:00 בבוקר !
לא ידעתי למה בדיוק אני מגיע ... כבר מזמן לא הייתי בטכס בבית ספר ...

כדי להכניס לי עוד קושי עם הביישנות ..יומיים לפני עוד קיבלתי מייל מאמנון המלווה שלי מ"שיעור אחר"

שכתב לי "תתלבש יפה ...ותצפה להפתעה... "

אני להתלבש יפה ...אוף ...שונא את זה ,אמרתי אני בא בג'ינס ומקסימום איזה חולצה קצת יותר מחוייטת ...

מה הפתעה ?...
התלבטתי נורא מה כדאי ללבוש?

מהבית רגילים להלביש אותי לכאלה מין כי אני לא סובל את ההתעסקות וההתלבטות ...

אילו שמעתי להם הייתי מגיע לבוש כמו חתן ...איזה בושות...

אז אמרתי די אני לא יכול עם זה- התחלתי לחשוב על טכסים שלי מבית ספר ...
מה היה ? איך היה? מה לבשנו? האמת לא זוכר יותר מידי טכסים בבית ספר ...הרי הייתי עולה חדש ואף פעם לא הקראתי את יזכור או משהו כזה ...אז טכסים זה לא ממש עניין אותי -אז בבית הספר ...

טוב אבל אני יודע שכל פעם שיש איזה סיבה לטכס בבית הספר של הבן הם נדרשים ללבוש חולצה לבנה ...

אז מה אלבש לבן ? מה אתה עושה מזה כזה עניין ?

ואז נזכרתי במורה האגדי ששמעתי עליו בקורס המורה עם החולצה הלבנה ... אני לבן? מה פתאום ?
הרי בתל אביב (ואני מגדיר את עצמי תל אביבי ) מקובל ללבוש שחורים ...

יש בזה אמירה... כאילו... האמת יותר נראה לי שזה בגלל שזה מרזה ולא כל כך בגלל האמירה ...טוב אז נלך על שחור ?
לא , מה פתאום שחור? -לא מתאים!!!

בכול זאת בית ספר ואני מלמד שם היסטוריה שחור?? אני תמיד נזכר במשפט הזה בקורס שהנאצים לבשו שחורים ...

זו אמירה לא מתאימה ביום חגיגי כזה ...ועוד אני נזכר גם שהסבירו לנו שהאמירה החינוכית שלך נמדדת במה שאתה לובש -אוף איזה לחץ !!! הלבוש עושה את הבנאדם ...
כולה טכס סיום של כיתות ז' אפשר לחשוב??

אני איש של אפורים , כחול עבודה , אדום , אפילו אפשר לתפוס אותי בצהוב או איזה הבלחה של כתום -אם נחה עליי רוח שטות ...אבל לבן ??? מה לי וללבן ???? אפילו כשהתחתנתי וזה היה מזמן ...סירבתי ללבוש לבן ולבשתי משהו שהיה בו צבע...לא יודע ...מה קרה ...

אבל בסוף אתמול גיהצתי לי חולצה לבנה עם צווארון וכפתורים לאחר כבוד ...תליתי אותה על קולב שיהיה מוכן לבוקר ...

נו טוב ...שיהיה לבן ...בבוקר כולי נרגש מתלבש לי בג'ינס והחולצה הלבנה מסתכל במראה ואומר לעצמי-
זה בסדר אתה יכול ללכת ככה -זה נכון ליום הזה ...
8:03 הגעתי לבית הספר החניתי ונכנסתי כרגיל למזכירות כולם ברכו אותי יפה לשלום-אפילו מזכירה שלא עובדת בימי שישי ולא ראתה אותי מימייה ידעה מי אני וברכה אותי בבוקר טוב ...
המנהלת מכניסה אותי לחדרה -ישיבת עבודה החלטות לגבי שנה הבאה ...

אז החלטתנו שאני עולה עם השכבה כיתה ובשנה הבאה אמשיך עם הילדים האלה ...

אני שואל את המורה לאנגלית שנוכחת בישיבה -נו ? הילדים של הקבצה ב' עולים בשנה הבאה לא ' ? היא אומרת לא זוכרת שמות במדוייק אבל אם אני לא טועה שניים בטוח עולים -יש !!!
היא הבטיחה לבדוק יותר לעומק ולהתקשר אליי ... יותר מאוחר בטכס התיישבה לידי נ' ושאלתי אם היא עלתה הקבצה היא אמרה שכן -יש!!! אמרתי לה -איזה אושר ....

חזרה לפגישה : סיפרתי קצת מה נראה לי ומה היה לי יותר קשה ...הכי כיף לעבוד עם ילדים חזקים ... בכל זאת בקבוצה קטנה זה לא חוכמה ...עם הילדים הקשים מאוד -זה בלתי אפשרי...

החלטתי שהכי מתאים לי זה לקחת ילדים שהם לא הכי הכי מתקשים, (אני הרי לא מורה לחינוך מיוחד-כולה תומך הוראה מוסמך ,וגם זה חסר ניסיון ... ) , כאלה עם ממוצע נגיד 6-7 ולהעלות אותם לכיוון 8-9 זה נראה לי הכי מתאים לי ...

המנהלת הסכימה איתי -אמרה מה שבטוח זה שבשנה הבאה יש אנגלית ביום שישי .
ואני אשמח גם להמשיך בהיסטוריה , כלומר אין מצב שאני לא ממשיך בהיסטוריה ...

אז המנהלת אמרה שהם לא יודעים עד אוגוסט מה תהיה המערכת בדיוק והיא תבדוק האם המורה להיסטוריה מלמדת בשנה הבאה בימי שישי ואם כן אז כמובן שנמשיך במתכונת דומה ... אחלה מתאים לי !!!
שאלה אם אני צריך משהו מיוחד? אמרתי שלא ,אבל אם יסדרו לי שיהיה לי מפתח שפותח את הכיתות... זה יהיה יותר קל עם הארגון ... ולא אצטרך להטריד מורים.
8:15 בוא נכנסים לטכס של כיתות ז' ... אוקיי ,

אני מתיישב בצד על כיסא בינתיים הילדים מתיישבים על הרצפה כל השכבה כ- 180 תלמידים מתארגנים... ולאט לאט , המורים משתלטים ונהיה שקט.

המנהלת גם היא בחולצה לבנה, (וגם עוד כמה מורים ורוב הילדים ...) ,מתחילה לדבר עם הילדים על איך הם התחילו את השנה בבית ספר חדש... שלא הכירו ...לא מצאו את עצמם במבוך הענקי ...

איך יש להם המון חברים חדשים...איך הם התקדמו ומה זה פרוייקט המצויינות של העיר והמטרות החברתיות ומזכירה להם שהדגל של בית הספר זה להיות "אדם יותר טוב " ...היא בונה משהו אני קולט ...וכך פתאום מבלי שארגיש היא מתחילה לספר על קורותינו על יח"מ איך החבר'ה הגיעו לצפות בשיעורים ואיך בכלל לא היינו אמורים להתנדב אצלם ...

וככה היא מספרת ומספרת לילדים איך אנשים שעובדים כל השבוע בהיי טק מוותרים על היום החופשי שלהם ובאים לתת מעצמם ...התחלתי כבר לזוז באי נחת על הכיסא ... גם ככה אני מתרגש לא צריך להגזים ...

ואז בלי הודעה מוקדמת "אתם רואים את האיש הזה שיושב שם ...דיויד בוא ... " היא מציגה אותי לילדים ומחיאות כפיים סוערות ...אני לא מורגל בכאלה ,כבר שנים רבות שלא הופעתי על שום במה ... מאז התיכון שהייתה להקה והופענו איזה פעמיים שלוש מקסימום ...

אני מתייצב מבוייש ונבוך ועומד לצידה בזמן שהיא מקריאה את תעודת ההוקרה שהעניקו לי לפני הילדים ...

חיבוק נשיקה ואני מקבל תעודה...כמובן שהמורה להיסטוריה ניגשת מגישה לי זר פרחים ... עוד חיבוק ונשיקה ...
איזה התרגשות אי אפשר לתאר בכיתי ...
לאחר מכן עברה המנהלת לחלק תעודות הצטיינות לתלמידים התחום הראשון היה הצטיינות בתחום התרומה האישית והגשמת המטרות של היותך "אדם טוב יותר"
אחר כך עברו לתעודות הצטיינות בתחום הספורט ולבסוף הצטיינות בלימודים והצטיינות יתרה ...
ממש כמו באוניברסיטה -ממוצע 90 ומעלה הצטיינות ממוצע מעל 95 הצטיינות יתרה ...

שמחתי לראות שילדים שלימדתי קיבלו תעודות הצטיינות שתיים מהבנות מז1 הכיתה החזקה שרק מתקשות באנגלית ולומדות אצלי קיבלו תעודות הצטיינות בתחום הלימודי ... לאחר הטכס שוחררתי הבייתה מוקדם ...

נפרדתי מהצוות בחופשה נעימה ...המסורתי.עזבתי את חצר בית הספר עם תעודת הוקרה זר פרחים והחולצה הלבנה ...
מתברר שזו הייתה החלטה נכונה ... וואלה אולי אאמץ חולצה לבנה ???
באוטו בדרך חזרה הרגשת סיפוק והתרוממות רוח , תעודת ההוקרה הממוסגרת שקיבלתי תיתלה במשרד במקום של כבוד -

לא זוכר מתי זכיתי לתעודת הוקרה ... אבל זה בהחלט אחת התעודות הכי משמעותיות שקיבלתי בחיים אפילו יותר מתואר באוניברסיטה...זהו חופשה נעימה וניפגש בספט' בפתיחת שנת תש"ע ...