יום שישי, יוני 05, 2009

יום שישי ה-5 ליוני 2009

אז השבוע כיוון שכבר אווירת סוף שנה מורגשת , חששתי שאולי יהיו חזרות למסיבות סיום וכאלה אז בדקתי עם המורה ביום רביעי והתברר שאני טועה , אמנם לא יגיעו בנות ט' לתגבור אבל שאר היום יתנהל כרגיל. החלטתי שאני בא בבוקר כרגיל אפילו אם יש חור זמן טוב לדבר עם מי מהצוות שפנוי או סתם לשבת לקרוא ...

אז כרגיל הגעתי ב-8:10 לבית הספר , אמרתי בוקר טוב למורים והכנתי לי כוס קפה עליתי לחדר מרכזת השכבה שם אני תמיד ... אחרי כמה דקות הגיעה המורה להיסטוריה ... מה נשמע ? איך היה ערב שורשים ? מתברר שהערב שורשים היה מוצלח ונהנו כולם ... ואז נשאלתי על תוכניותיי לשנה הבאה ... ברור שאני ממשיך , רק אני לא סגור בדיוק באיזה מתכונת -אתן למנהלת להחליט מה הכי מתאים , שאעלה כיתה עם החבר'ה של ז' או שאעבור ל-5 שעות אנגלית ? ...

9:00-9:45 ז5 -היסטוריה : הפעם מדברים על תגובות בעד ונגד לנאום האפיפיור.

הקבועים הגיעו כולם : א,(גברת שכבר אין לה התנגדויות )' , נ' (השקטה) , ע' , נ (שלומדת גם אנגלית ) ומ' וא' שני הבנים שלי . כיוון שהם כבר קראו את קטעי המקור והיו אמורים לענות על שאלות החלטתי לעבור איתם על שיעורי הבית ... שאלה ראשונה שאלת "מה " איך עונים על שאלת מה זוכרים ? ע' שולפת את הדף שחילקתי ומחפשת ... בינתיים א ונ' יודעות ומתחילות לנסח בביטחה ... איזה כיף אני אומר לעצמי יש שכר בעמלך ...כנראה שמשהו עשית נכון .
ככה אנחנו עוברים ועונים על השאלה כל אחד מן הסיבות קודם במילים של הילדים ואחר כך ציטוט מקטע המקור ...
הולך נהדר , כיוון שהספקו המון אז אני שואל על התוכניות שלהם לחופש וא' מספרת שהיא מפחדת לטוס בגלל הסיפר עם המטוס שנעלם השבוע מעל האוקיינוס.
אמרתי אוקיי בואו נדבר על זה , אתם יודעים מה קרה למטוס ? ומ' אומר- תגיד אם זה יקרה לי אני אגיע לאוקיינוס ואתחיל לשחות ?
אז אני נכנס איתם להסבר על הפרשי הטמפרטורות בין פנים המטוס לחוץ הפרש של 80 מעלות מיידית הלב יפסיק לפעום ... וואו , אוקיי... זה מפחיד, אבל הכוונה שלי להרגיע , בואו נמשיך
כמה מקרים כאלה יש לדעתכם בכול העולם בשנה ?

אולי 10 מקרים ונניח שיש 100 נוסעים בטיסה אז מקסימום 1000 אנשים בכול העולם קורה להם משהו במטוס ... 1000 מתוך כל האוכלוסיה של העולם -מה הסיכוי שיקרה דווקא לכם ? בערך כמו לזכות בלוטו... תגידו כמה הרוגים יש מתאונות דרכים בשנה רק מישראל ?
... בין 300 ל-500 אוקיי וזה מתוך 7 מיליון בני האדם בישראל אז מה הסיכוי למות בתאונה דרכים ? גבוהה יותר או נמוכה יותר מתאונת מטוס ? ...
לאט לאט האסימון נופל , נכון שלא תפסיקו לנסוע במכונית ?
אז גם אין לכם סיבה הגיונית אמיתית לפחד לטוס ...
חוזרים לחומר הלימוד עונים על עוד שאלה ... השיעור מגיע כמעט לקיצו -דיויד תהיה איתנו גם בשנה הבאה ? ברור אני אומר ...איך אפשר לסרב ?

הפסקה אני יורד למטה למשרד להכין שתיה ופתאום אני רואה את המנהלת ...
לא ראיתי אותה מאז פגישתינו הראשונה ... היא שמחה לקראתי ושואלת מה נשמע אנחנו משוחחים קצת אבל לא משהו קונקרטי על שנה הבאה ואני רץ חזרה לכיתה ...

10:00-10:45ז3 היסטוריה : המורה קוראת לי דיויד אני חייבת להראות לך משהו ...
אני רץ לכיתה ושומע מהומה ... אומרת לי המורה זה לכבודך כולם רוצים לבוא אלייך ...
אני מחייך קצת נבוך ואז המורה אומרת לכיתה דיןיד יהיה איתנו גם בשנה הבאה ...
אופס לא קבענו את זה עדיין ...נראה לי שהוחלט בשבילי -זהו לא צריך פגישה עם המנהלת...

אני לא מתנגד איך אפשר ? המורה בסוף מחלצת אותי מהמבוכה היא מחליטה מי בא איתי לחדר מרכזת השכבה ... להמשך השיעור.

ע, א, ד,א, ג, וש' אנחנו מתחילים לעבור על החומר שמספר על מסע הצלב של האיכרים ...
המון הפרעות קשה פה היום ...פה ושם בעיית משמעת קלה ...אבל אני כבר לא מתרגש ואומר לבחור -ת'שמע אם לא בא לך להיות פה אתה יכול לחזור לכיתה - הוא מתיישר מייד ואנחנו ממשיכים להתקדם מידי פעם אני נאלץ לטפל בעוד הפרעה , אבל נהייתי פתאום מיומן -כבר אין לי את הפחד שליווה אותי בתחילת הדרך ... אני יכול ללמד ולטפל בבעיות משמעת (לפחות בקבוצה הקטנה ) בלי לאבד את הקו של השיעור ...אני מטפל בהפרעה מרגיע את החבר'ה וממשיכים ...
השיעור עובר מהר ואני מרגיש שלא הספקנו את הכול אבל גם זה כבר פחות מפריע לי לתפקוד ...
אין מערך שיעור מושלם ולא כל מה שתיכננתי יוצא לפועל -אז מה ? לא סוף העולם...

10:45-11:35 ז1 אנגלית - ט' י' וד' מגיעות וא' מצטרף אחרי שהוא מסיים בחינה בכיתה...
אלה החבר'ה החזקים שלי ...היום אין Unseen - כבר סוף שנה ועשינו את כולם יתרה מזאת אני מגלה כי בעצם זה יומי האחרון השנה בבית הספר- כי בשבוע הבא יש להם יום כיף שכבתי בים ושבוע אחר כך כבר מקבלים תעודות...איזה באסה ...
נו , מה לעשות ?
אז אני מחליט לשוחח עימן על התוכניות שלהן לחופש ואנחנו מעבירים שיחה באנגלית בכיף ,
תוך כדי א' לא רגוע כל הזמן עסוק ומתברר כי המורה לאנגלית כבר שוחחה עם הוריו והוא יודע שהוא יורד הקבצה ... חבל איתו לא הצלחתי אבל למען האמת הוא לא ממש התאמץ ...
הבנות לא יודעות ,כי המור הלא דיברה איתן והן קצת לא רגועות , אבל אני מניח לזה וממשיך
אחר כך אני מברר עם המורה ומתברר שאף אחת מהן לא יורדת הקבצה -כלומר יש גם הצלחות !!!
הן נשארות -יופי !!! גם הם שואלים על שנה הבאה ואני אומר שאהיה גם בשנה הבאה ...נו מה אני יכול לעשות ... לא כך תיכננתי את תהליך קבלת ההחלטות , הרי רק אתמול דיברתי עם המלווה שלי משיעור אחר וסיכמנו אסטרטגיה ... מה זה משנה ...מה החלטתי -כנראה שזה יותר חזק ממני...
בסוף השיעור הם מודים לי שלימדתי אותן ןאני קצת נבוך אבל מקבל בהכנעה -אני ממש אוהב את הילדות האלה חכמות משקיעות כיף לעבוד איתן . אני מאחל להן חופשה נעימה ומבקש מהן לקרוא ספר בקיץ ונותן להן גם את כתובת האימייל שלי אומר שמי שתכתוב לי באנגלית תקבל מענה ...אבל אני עונה רק באנגלית ...

11:50-12:35 ז5 אנגלית ילדות הקבצה ב' א' (שכעסה על תוצאת הבוחן ) נ' (שלומדת איתי גם היסטוריה ) ל' (שכעסה שאי אפשר ככה ללמוד לפני מספר שבועות ) וס' (השקטה שלא אומרת כלום )
רק א' הכינה את החיבור שנתתי לפני שבועיים -לא נורא אני אומר להן ואנחנו מתחילים לדבר אנגלית , כולן רוצות לשבת לידי ... מה עושים עם המבוכות האלה ...
בסוף הן מסתדרות ביניהן אני לא מעיז להתערב ... רק זה חסר לי ...
אנחנו מתחילים לדבר וכמובן שהולך להן קשה -אין להן מספיק אוצר מילים ואנחנו מדברים בקושי אפילו ס' שבדרך כלל הייתה שקטה התחילה להיפתח ולדבר ... מסתבר שהיא חכמה ואני רושם לי הלחה קטנה ... שוחחנו סתם על תוכניות לארוחת ערב ותוכניות לקיץ והן תמיד שואלות על הבן שלי ואני מסכים לספר אבל שומר על פרטיותו בקנאות... איזה מזל אתה ?
וככה מתגלגלת שיחה באנגלית שבורה עם מידי פעם מילה בעברית ...
אנחנו נפרדים בחופשה נעימה ונתגעגע ...
אני שומר על איפוק כי מה שהכי בא לי זה לבכות ... איך אני אתנתק עכשיו לכמעט שלושה חודשים ???
זהו אז אני הולך לאוטו שלי מניע מדליק מזגן וברגשות מעורבים נוסע ...
מצד אחד עצוב כי עכשיו יש חופש גדול ולא אראה את הילדים ... מצד שני שמח כי לפי התגובות של הילדים אני מרגיש שאני מצליח להגיע אליהם ולזה בעצם באתי ...
נתתי להן את האימייל שלי ואמרתי שאענה רק למי שתכתוב באנגלית ... אולי זו הייתה טעות ?
לא יודע ...האמת עשיתי את זה בלי תכנון מראש ואני מקווה שלא טעיתי .
אני לא חושב שבאמת שמישהו יכתוב לי מיילים בחופשה ...
אבל זו גם דרך להגיד להם אני כאן ...אם אתם רוצים וצריכים ... אני לא נעלם לחודשיים וחצי ...
טוב , אז אני די מגובש לקראת הפגישה המתוכננת עם המנהלת -לכשזה ייצא אל הפועל .
אוף החופשה הזו תהיה לי קשה ...