המסר עבר פעמיים

יום שישי 8:00 מגיע לבית הספר כרגיל , בוקר טוב למורות ואני ניגש לחלל שלי ממתין לשיעור הראשון , הבנות של ט מגיעות : מ' שכבר ממש מתחילה להתקדם יפה וט' שעדיין מתקשה בזיהוי אותיות ... בהמשך מגיעה גם ד' אנחנו עובדים על pronouns שמות גוף , אני , הוא היא וכו' אני מבקש מהן לכתוב משפטים , אחד לכל שם גוף -מ' דווקא מסתדרת עם זה כמובן עם טעויות אך עושה מאמץ .
ט' עדיין לא שם ואני נקרע לראות אותה מתאמצת ולא מצליחה להתקדם .
ד' הגיעה באיחור אז לא הספיקה הרבה ... אני נותן להן שיעורי בית לחזור עם 2 משפטים לכל שם גוף לשבוע הבא.
אני חייב למצוא שיטה להגיע לט' לא יכול לראות אותה מגיעה לתיכון בלי ידע בסיסי באנגלית . אני רושם לעצמי לדבר עם המורה שלה שתדבר עם ההורים ואולי נבנה לה איזה תוכנית מיוחדת ...

9:00 שיעור שני המורה של הקבצה ג' כיתה ז' תופסת איתה שיחה אומרת לי שח' (הילד שיודע אנגלית משמיעה אך בקושי מזהה אותיות ), שהיא לא יודעת מה עשיתי לו בפעמיים שעבדתי איתו אבל כל השבוע היד שלו למעלה בשיעורים והוא ממש השתפר , נורא שמחתי לשמוע כמובן אמרתי לה שאני לא עשיתי כלום הוא עבד כנראה קשה וייתכן שנתתי לו בטחון שהוא יכול ...
בכול מקרה הוא לא הגיע היום אז לא פגשתי אותו... חבל הייתי רוצה לומר לו איזה מילה טובה.
 במקומו קיבלתי מהמורה תלמידה אחרת מתקשה ו' ילדה ביישנית קוראת אך בקושי ,
אבל ראיתי את הרצון והזיק בעיניים אז עבדנו יפה עשינו חזרה ובשעה השניה היא עשתה את הבוחן שהכינה המורה ונראה לי שהתקדמה מהר יחסית ותקבל ציון טוב .
 תוך כדי הגיע ילד נוסף מכיתה ז' נוספת וגם איתו עבדתי ואני מגלה שהוא קורא מאוד מאוד בקושי ... לימדתי אותם את הצלילים של sh , ch , th ותרגלנו לאט לאט הם קלטו את העניין .

11:00 תמיד גולת הכותרתשל כל יום שישי:
 ילדות ט' הקבצה ג' אלה שחושבות שבאו לבית קפה ...

הפעם ר' שכבר שבועיים לא הייתה אצלי כי מבחינתי היא הייתה מקרה אבוד ... ולא היה טעם -
אבל אמרתי לה לפני שבועיים שאני חושב שהיא יכולה יותר ממה שהיא מראה ואם היא תחליט שהיא רוצה ללמוד אנגלית אעזור לה ... הפתעה !!!  ביוזמתה היא תופסת אותי לפני השיעור ואומרת לי דיויד החלטתי ללמוד אנגלית ... אמרתי לה מצויין אם כך בואי איתנו היום !
 אז היא באה יחד עם ע' שעסוקה כל הזמן באיך היא נראית , וד' שכבר עמדתי על קנקנה , א' לא הגיעה היום לבית הספר .
ניגשנו לחדר והתחלנו בבוחן על מספרים עד מאה , תחילה רשמנו בספרות כ-10 מספרים אחר כך נתתי לכל אחת בתורה לומר את המספר ואחרי זה אייתי להן והן כתבו אפילו ר' השתתפה ופתאום היא מזהה אותיות , נכון לא את כולן אבל בתורה היא קלטה את העניין וידעה לומר מספרים בעצמה -איזה אושר !!! סוף סוף שיתוף פעולה והרגשתי שיש לנו פריצת דרך ...
אחרי עוד כמה דוגמאות נתתי להן לנסות לכתוב את המספרים בלי איות שלי והן תפסו את העניין -ממש שמחתי .
 ד' מתברר ילדה חכמה ידעה הכול וממש הפגינה שליטה מצוינת בחומר , ע' קצת מאחוריה אבל במצב לא רע בכלל ... צלצול ,
אחרי ההפסקה הן איחרו לחזור והערתי להן על זה אבל לא עשיתי עניין יותר מידי.
התחלנו לעבד על שמות גוף כי שי להן בוחן בשבוע הבא -נתתי להן שיטות לזכור :

פיצה אישית he she it שמקבלים תמיד is  ופיצה משפחתית they , we ...שמקבלים תמיד are .
את הפטנט שמעתי מהבן שלי ששמע את זה מהמורה שלו לאנגלית -אהבתי ואימצתי .

ראיתי שר' מתקשה אז נתתי לה שוב לעבוד על האותיות וזיהוין בסוף השיעור אמרתי לה -
את רואה שאת מחליטה שאת רוצה את יכולה!!!היא חייכה נראה שמשהו זז שמה -
 את מבטיחה שעד שבוע הבא את לומדת בע"פ את כל האותיות ?
היא לא התחייבה אמרתי לה כל יום 5 דקות לשנן ואת תדעי זה לא קשה ...
למרות שהיא לא התחייבה יש לי תחושה שהיא תעשה את זה -אני מקווה שאולי בכול זאת נצליח להציל אותה -אבל זה מאוד תלוי בה ...

אחלה יום היה! איזו הרגשה עילאית שאתה רואה שזז משהו ויש התקדמות ...
בסוף היום תפסתי את המורה של ט' שבקושי מזהה אותיות- סיפרתי לה על הקושי שלי ואמרתי לה אנחנו חייבים לבנות לה תוכנית הצלה -
חבל עליה ילדה טובה שפשוט נפלה בין הכסאות של המערכת ... נקרע הלב לראות את זה ...

נראה אני מקווה שאמצא את הדרך , יש לי כמה רעיונות- אבל , בלי עבודה של כל המערכת זה לא ילך ...